8 שלבים ללמוד יפנית שיחה

עשיתי – שוב – מחדל חברתי. השתמשתי בביטוי ששמע רשמי מדי וגרם להרגשה שאני יוצר מרחק ביני לבין חברי.

לומדי יפנית עלולים למצוא את עצמם מבצעים מבלי משים את אותה פאסה חברתית, אבל זו לא סיבה להירתע משיחה. על ידי מעקב אחר שבעת השלבים שלהלן, תוכלו להקל על עצמכם את הכניסה לשיחה ולחסוך מעצמכם מבוכה על ידי ידיעה כיצד לדבר, להקשיב ולהגיב כמו בן אדם.

1. השמיטו כינויי גוף או נושאים אם ברור למי או למה אתם מתייחסים

השפה האנגלית אוהבת כינויי גוף. משפטים מלאים ב-אני, לי, אתה, שלהם וצורות פניה דומות אחרות.

יפנית היא ההיפך: פעמים רבות, כינויי גוף מושמטים לחלוטין אם ניתן להסיק את הנושא. במילים אחרות, אם הנושא הוא בבירור אתם או האדם שאיתו אתם מדברים, זה נשמע טבעי יותר אם תשמיטו כינויי גוף כמו "אני" או "אתה".

眠い！ (ねむい！) אני מנומנם! (מילולית: מנומנם!)

お腹が空いたよ！お昼にしようね。 （おなかが すいたよ！おひるに しようね。） אני כל כך רעב! בואו נאכל צהריים. (מילולית: הבטן ריקה! בואו נעשה צהריים, בסדר?)

お店に行くの？コーヒー買って来てくれない？ （おみせに いくの？こーひー かってきてくれない？） אתה הולך לחנות? אתה יכול להביא לי קפה? (מילולית: לחנות הולך? אפשר בבקשה לקנות קפה בשבילי?)

שימו לב שאין כינויי גוף כמו 私 (わたし או "אני, לי") בדוגמה למעלה. כאשר אין בכלל נושא מלכתחילה, הדובר בדרך כלל מדבר על עצמו או על קבוצה שהוא חלק ממנה.

בנוסף, כאשר אדם אומר אמירה פשוטה ביפנית ללא העליה בתחביר השאלה בסוף, ניתן להניח אוטומטית שהוא כנראה מדבר על עצמו.

2. השתמשו בנושאים אם מדברים עליהם בפעם הראשונה או שהם לא ברורים

למרות שכדאי להימנע משימוש יתר בכינויי גוף או נושאים כדי להישמע טבעיים יותר, יהיו פעמים שבהן תרגישו מבולבלים לגבי למי או למה מישהו מתייחס.

זה קורה הרבה בשיחה, אז אל תהססו לבקש הבהרה:

A: 朝ご飯を食べましたか？ （あさごはんをたべましたか？) א: (אתה) אכלת ארוחת בוקר? B: 私ですか？ （わたしですか？) ב: אני? א: ええ. א: כן.

A: 厳し過ぎるよ。 （きびしすぎるよ。) א: (הוא/היא) מדי קפדני/ת. B: 先生のこと？ （せんせいのこと？) ב: את/ה מתכוונ/ת (ל)המורה שלנו? א: ううん、校長。 （ううん、こうちょう。) א: לא, המנהל/ת.

אם תשמיטו את הנושא כשבעצם מדברים על מישהו אחר, זה עלול להישמע כאילו אתם מדברים על עצמכם. אתם אולי מתכוונים לומר "אתה רעב" אבל בפועל מסיימים ב"אני רעב".

כאשר אתם אומרים אמירה פשוטה, לא שאלה, עליכם להשתמש בנושא כדי להסיר אי הבנות.

は ו- が

דרך נוספת לדעת על מה מדברים בשיחה היא לעקוב אחרי は ו-が. חלקיקי ה-は או ה-가 ביפנית מציינים את נושא השיחה. מה שכולם אומרים אחר כך מתייחס אליו עד שמישהו מזכיר נושא אחר עם סמני ה-は או ה-が.

לדוגמה, אם יש לכם קערה עם מגוון פירות ואתם רוצים לציין איזה מהם הוא התפוח, תוכלו להרים את הפרי ולהגיד:

これは林檎です。 (これはりんごです。） זה תפוח.

השיחה תמשיך אז עם משפטים בסגנון:

あ、(林檎は)赤過ぎる！ （あ、（りんごは）あかすぎる！） אה, (התפוח) כל כך אדום!

כפי שניתן לראות, אין צורך להזכיר את הנושא (התפוח) מכיוון שהוא כבר בבירור נושא השיחה. אם הנושא משתנה, תצטרכו להשתמש שוב ב-は או ב-が.

そして、これは桃です。 （そして、これはももです。） באותו אופן, זה אפרסק.

3. השתמשו בפעלי "נתינה"

למזלנו, דוברי האנגלית, הסובלים מהתעקשות לא סבירה שאנשים באמת יזכירו את הדברים והאנשים עליהם הם מדברים, ישנם סמנים דקדוקיים שניתן להשתמש בהם כדי לציין את הנושא בלי לומר אותו ישירות. אלה הם "פעלי נתינה" – פעלים שניתן להוסיף בסוף משפט כדי לציין שמשהו ניתן.

あげる

זה אומר "לתת", אבל זה יכול לעזור בקביעת הנושא וכיוון הדיבור. あげる מציין מתן משהו הרחק מהדובר למישהו אחר.

אם אתם נותנים למישהו מתנה, זו הצורה בה תשתמשו. במילים אחרות, כאשר אתם מצרפים את あげל לפועל, זה אומר שאתם – הדובר – עושים זאת. זה משמש להוספת נושא סמוי למשפט. למעשה, אתם אומרים "אני".

お金をあげる。 （おかねをあげる。） אני אתן (למישהו) כסף.

プレゼントをあげました。 （ぷれせんとをあげました。） נתתי (למישהו) מתנה.

כאשר מצרפים את あげל לסוף פועל, זה אומר לא לתת משהו למישהו, אלא לעשות משהו עבור מישהו. זכרו שהפועל אליו תצרפו אותו יצטרך להיות מוטה בצורת ה-て.

電話してあげる。 （でんわしてあげる。） אני אתקשר אליך.

次のビールを奢ってあげる。 （つぎのびーるをおごってあげる。） אני אקנה לך את הבירה הבאה.

くれる

זהו עוד פועל "נתינה" נפוץ שמציין את הכיוון ההפוך מ-あげる. כשאתם משתמשים ב-くれる, זה אומר שמישהו נותן משהו לכם, הדובר.

לדוגמה:

おもちゃをくれた。 (מישהו) נתן לי צעצוע.

בדומה ל-あげる, ניתן לצרף את くれる לצורת ה-て של פועל, וזה אומר שמישהו עושה משהו עבורכם:

助けてくれてありがとう。 （たすけてくれてありがとう。） תודה שעזרת לי.

זה הופך את האדם האחר לנושא המשפט. אתם המקבלים של הפעולה. דוברי יפנית משתמשים בשני הפעלים האלה, あげる ו-くれる, בסוף משפטים כדי לציין מי עושה מה עבור מי.

明日、東京スカイツリーに連れて行ってくれる。 （あした、とうきょうすかいつりーにつれていってくれる。） מחר, (הוא/היא/אתה/אתם/הם) לוקח/ת אותי לטוקיו סקיי טרי.

貰う (もらう)

כמו くれる, זה משהו שניתן כלפי הדובר. יש לכך את הדקות של שעשו משהו עבורכם.

（私は）彼女にプレゼントをもらいました。 （（わたしは）かのじょにぷれぜんとをもらいました。） (אני) קיבלתי מתנה ממנה. (מילולית: אני ממנה מתנה קיבלתי.)

כפי שאתם רואים מהתרגום המילולי, המבנה של משפט המשתמש ב-もらう נראה קצת מסובך על פניו. עם זאת, הוא עדיין עוקב אחר מבנה "נושא + מושא + פועל": 彼女 (かのじょ או "היא") הוא הנושא, プレゼント (ぷれぜんと או "מתנה") הוא המושא ו-もらいました (もらいました או צורת העבר של もらう) הוא הפועל.

אז, אם מובן שאתם המקבלים, תוכלו גם להשמיט את 私は (わたしは) ולפרש את המשפט כ-"היא נתנה לי מתנה".

גם כמו פעלי הנתינה האחרים, ל-もらう יש צורת -て. כשאתם אומרים – てもらう , זה אומר שאתם גורמים למישהו לעשות משהו עבורכם.

お姉さんに来てもらう。 （おねーさんにきてもらう。） (אני) אגרום לאחותי (הגדולה) לבוא.

頂く (いただく)

いただく הוא בעצם הגרסה המנומסת יותר של くれる ו-もらう. זה משמש לעתים קרובות ב-敬語 (けいご), הרמה הסופר-מנומסת של יפנית המשמשת לשירות לקוחות או מצבים רשמיים אחרים.

ご住所をいただけますか？ （ごじゅうしょをいただけますか？） האם אוכל בבקשה לקבל את כתובתך?

やる

זה משמש לציין נתינה הרחק מהדובר כמו あげる, אבל נתינה הרבה יותר כלפי מטה. זה משמש לילדים, אנשים במעמד חברתי נמוך יותר וחיות.

（私は）猫に餌をやります。 （（わたしは）ねこにえさをやります。） החתול קיבל אוכל (ממני).

שוב, ביפנית, עדיף להשתמש בנושאים במשורה. נסו להשתמש בנושאים רק כשהכרחי לחלוטין. השתמשו באינטונציה קולית, פעלי נתינה ואמצעים אחרים כדי לרמז על מי אתם מדברים מבלי להתייחס אליהם ישירות.

אם אתם רוצים ללמוד עוד על פעלים שימושיים ביפנית, תאהבו את הפוסט הזה!

4. ציידו את עצמכם להצגות

קדימה, חשבו על הדברים הראשונים שאתם אומרים כשפוגשים מישהו חדש. עכשיו תרגמו אותם ליפנית ויש לכם התחלה מלאה לשיחה.

אתם מספקים להם מעט מידע על עצמכם, ומכיוון שעכשיו אתם מכירים את המבנה של ביטויי ההצגה האלה, תהיו מוכנים לשמוע ולהבין מה לשותף שלכם יש לומר בעצמו! אז הנה ערכה קטנה להצגה:

初めまして！ (はじめまして！) מילולית, "אנחנו נפגשים בפעם הראשונה," אבל בעצם ברכה בפעם הראשונה בסגנון "נעים מאוד!"

私は______です (わたしは ____ です ) "אני.../שמי הוא..." עשוי להיות שימושי אם עוד לא קלטם את השמות זה של זה.

今、______に住んでいます (いま、_____ にすんでいます) "אני גר ב.../אני כרגע גר ב..."

趣味は、ギターと海外旅行です (しゅみは、ぎたーと かいがいりょこう です) "התחביבים שלי הם לנגן בגיטרה ולטייל בחו"ל."

私は大学生です ／ エンジニアです (わたしは だいがくせいです／えんじにあです) "אני סטודנט/ית באוניברסיטה/מהנדס/ת." אולי תרצו לברר איך אומרים את המקצוע שלכם ביפנית מראש, רק כדי שיהיה על מה עוד לדבר.

よろしくお願いします！ (よろしくおねがいします！) "תודה רבה!"/"נעים מאוד!" מילולית, "בבקשה התייחסו אליי יפה" הוא אחד מביטויי הברכה הסטנדרטיים החשובים ביותר ביפנית.

האחרון הזה מהווה סיום מעולה להצגה שלכם. הוא בעצם אומר שהנחתם את עצמכם בידיים זה של זה למאמצי לימוד השפה שלכם. זהו ביטוי שניתן להשתמש בו בתחילת כל מערכת יחסים מועילה הדדית.

אם השותף שלכם אומר את זה ראשון, אתם יכולים פשוט לחזור עליו אליהם באותו אופן. יש הסבר מעולה לזה ולצירופי שיחה אחרים בפוסט הזה.

ניתן לומר את כל הביטויים האלה בבת אחת אבל, כדי להימנע מלהשמע כמו רובוט, יכולתם פשוט לפרק אותם במהלך שאלות ותשובות ועדיין להיות מוכנים להפיק אותם בביטחון. טיפ תרבותי: אולי תמצאו הרבה אנשים שנותנים את הגיל שלהם מיד בהתחלה כי זה די נפוץ ביפן, אבל אל ת� feltחו שאתם חייבים להשיב באותו מטבע אם אתם לא רוצים!

5. הפריעו לכולם

דרך נוספת להישמע טבעיים יותר בשיחה היא לשכוח את מה שלימדו אתכם על כמה גסות ההפרעה למישהו יכולה להיות.

הכנסת "אה-הא" או נשימה מודעת "לא יכול להיות!" מבטיחה שאתם נראים קשובים ומעוניינים במה שלמישהו יש לומר – אפילו אם הם מסכמים את הפרק ההוא של Sailor Moon. מילה במילה. שוב.

שיחה טיפוסית עלולה להיראות כך:

A: イタリアンレストランで食事をしてから。 (いたりあんれすとらんでしょくじをしてから。) א: אכלנו ארוחת ערב במסעדה איטלקית. B: うん. ב: אה-הא. A: 映画を見たの。いい人だから。 （えいがをみたの。いいひとだから。) א: אחר כך, צפינו בסרט. הוא בחור נחמד. B: うん. ב: אה-הא. A: 日曜日にコーヒーでも飲みに行かないって誘ったの。 （にちようびに こーひーでも のみにいかないって さそったの。) א: אז הזמנתי אותו לקפה ביום ראשון. B: いいね. ב: נשמע מעולה.

הבנתם את הרעיון.

"אמנות ההפרעה" נקראת 相槌 (あいづち – נתינת תגובות). כאשר לא משתמשים ב-aizuchi במהלך שיחה, הצד השני יחשוב שאתם לא מעוניים במה שיש להם לומר.

אם שואלים אתכם כל הזמן, "אתה מקשיב לי?" בשיחה (למרות ההנהון המנומס שלכם ויצירת קשר עין), ודאו שאתם מנסים aizuchi. שליטה ב-aizuchi תבטיח שתהיה לכם שיחה חלקה ונשמעת שוטפת יותר!

הנה עוד כמה קריאות ביניים מהירות דמויות-aizuchi שאתם יכולים להשתמש.

いいね

בפייסבוק, いいね משמש כדי לומר, "לייק!" תלוי בטון, בהגייה ובמצב, ל-いいね יכולים להיות קונוטציות מרובות.

אם תגידו את זה בהתלהבות ובשמחה, いいね נשמע כמו, "זה נהדר!" אם הייתם נאנחים いいね במקום, המשמעות הייתה נשמעת יותר כמו, "בטח נהדר..."

A: 彼が「また、電話してもいい？」って言ったの。 （かれが「また、でんわしてもいい？」っていったの。) א: הוא אמר, "אני יכול להתקשר שוב?" B: いいね！ ב: זה נהדר!

A: さとみちゃんは私の携帯を借りておきながら、家に忘れて来ちゃったのよ！おまけに… （さとみちゃんは わたしのけいたいをかりておきながら、いえにわすれてきちゃったのよ！おまけに...) א: סאטומי שאלה את הטלפון הנייד שלי ואז שכחה אותו בבית! בנוסף... B: いいねぇ… ב: זה נחמד...

A: 彼女、また海外に行ってるの？この間ヨーロッパへ行ったばかりじゃない。（かのじょ、またかいがいに いってるの？このあいだ よーろっぱへ いったばかりじゃない。) א: היא שוב מטיילת בחו"ל? היא רק חזרה מאירופה, לא כן? B: うん。いいねぇ… ב: כן. בטח נחמד (להיות היא).

でしょう ו- だよね

でしょう ו-だよね הן דרכים להראות הסכמה. זה נשמע כמו "אני יודע, נכון?" או "לא כן?". צורה גברית יותר של でしょう היא だろう.

A: 映画は本当に感動的だった。 （えいがは ほんとうに かんどうてきだった。) א: הסרט ההוא היה ממש מרגש. B: でしょう！私もそう思う。 （でしょう！わたしも そうおもう。) ב: לא כן? גם אני חושבת כך!)

A: これはなかなかいい曲だよね。 （これは なかなか いいきょくだよね。) א: זה שיר די טוב, לא כן? B: だよね！ ב: לעזאזל כן, זה כן!

あのね

あのね היא דרך נהדרת להתחיל משפט. זה דומה לביטוי האנגלי, "אתה יודע." תלוי בטון, あのね יכול לשמש כתזכורת קטנה או כחשיבה שנייה: "אתה יודע, עכשיו כשאני חושב על זה, הוא היה די גס רוח." או אם אתם כועסים, "אתה יודע – אתה יותר מדי כפוי טובה!"

あのね、ゆうきさんって かわいくない？ תראה, אתה לא חושב שיוקי חמודה?

あのねぇ、結構大変だよ。 （あのねぇ、けっこう たいへんだよ。） אני אומר לך, זה לא כל כך קל.

あのね、このケーキ試してみて。 （あのね、このけーき ためしてみて。） היי, נסה את העוגה הזו.

あのね…金のアイフォンを買いたかったんだけどね．．． （あのね…きんのあいふぉんをかいたかったんだけどね．．．） אתה יודע... רציתי לקנות את האייפון הזהוב...

気の毒 （きのどく）

気の毒 (きのどく) פירושו "חבל".

בדיוק כמו באנגלית, לביטוי הזה יכולות להיות קונוטציות שונות בהתאם לטון שבו תשתמשו. "מה חבל", "זה חבל" ו"איזו בושה" יכולים כולם להישמע אמפתיים עם טון כן באנגלית, אבל יכולים גם לשמש בסרקזם או עם מעט אהדה – בדיוק כמו 気の毒 ביפנית.

気の毒ですね。 （きのどくですね。） חבל.

それは本当に気の毒ですよ。 （それはほんとうに きのどくですよ。） אני ממש מצטער לשמוע את זה.

ניתן גם להשתמש ב-気の毒 בהקשר לא רשמי כדרך לומר, "חבל", או "מזל רע".

A: 携帯がトイレに落ちた！ （けいたいが といれに おちた！) א: הטלפון שלי נפל לאסלה! B: はっ！お気の毒にね！ （はっ！おきのどくにね！) ב: הא! באמת מזל רע להיות אתה!

信じられない （しんじられない）

信じられない (しんじられない או "לא ייאמן!") היא דרך לבטא שמשהו מעבר לאמונה או להבנה. ניתן להשתמש בה כדי להביע את התדהמה שלכם כמו לצעוק, "אלוהים אדירים!" או אפילו לומר שמשהו יותר מדי לא יאומן מכדי להיות אמיתי.

そんなの信じられない！ （そんなの しんじられない！） אין מצב / צא מכאן!

しん君から今聞いたこと、信じられないんだけど！ （しんくんから いま きいたこと、しんじられないんだけど！） לא תאמין מה שין סיפר לי עכשיו!

信じられないよ！君は私にダイエットしろって言ったのに、それが今じゃ自分はガンガン食べるってわけか！ （しんじられないよ！きみはわたしに だいえっとしろっていったのに、それがいまじゃ じぶんは がんがん たべるってわけか！） אני לא מאמין לך! אמרת לי לעשות דיאטה, ועכשיו אתה זה שזולל?

השתמשו בקריאות הביניים האלה והדיבור שלכם ישמע אוטומטית חלק וטבעי יותר בשיחה.

6. שמרו על זה לא רשמי עם דפוסי משפט שיחה

עד כה, כיסינו מה לא לעשות בשיחה (שימוש יתר בכינויי גוף ולהיות מאזין פסיבי). עכשיו הזמן להפסיק לדבר כמו ספר הלוך ולהשתמש במשפטים וביטויים יפנים אמיתיים.

השתמשו במשפט ההפוך

הרבה ספרי לימוד יפנים יציגו לקוראים שלהם את דפוס המשפט הבסיסי של "נושא + מושא + פועל" כדי לבנות משפטים כמו 私はコーヒーを飲みました。 （わたしはこーひーをのみました。 – "שתיתי קפה").

סוג מבנה כזה הוא מאוד שימושי ועדיין קיים ביפנית שיחה, אבל משתמשים בו פחות מחוץ להקשרים רשמיים. הרבה משפטי שיחה ייראו "הפוכים" בהשוואה למבנה "נושא + מושא + פועל", אז במקום これは何ですか？ （これはなんですか？ – "(מילולית) זה מה?"), כנראה תשמעו חבר אומר 何これ？ （なにこれ？ – "מה זה?")

ישנם שני מצבים ממש נוחים בהם משתמשים בדפוס המשפט הספציפי הזה:

1. כדי להבהיר משפט, או להוסיף משהו כחשיבה שנייה (שמאוד עוזרת כשכינויי גוף ונושאים מושמטים):

行ったこと [が] ありますか？パリに。 （いったこと [が] ありますか？ぱりに。) היית פעם? בפריז.

2. כדי לשלב שני משפטים:

それは何？ （それはなに？ – "זה מה?") הופך ל-何それ？ （なにそれ？ – "מה זה?").

החליפו מילים באונומטופיאה

אם תיקחו משהו מהפוסט הזה, שיהיה אונומטופיאה! אונומטופיאה יפנית היא נשק סודי של לומדי שפה כדי להישמע כמו דובר שפת אם בשיחה.

אונומטופיאה הן מילים שמשמשות לייצוג צלילים (האונומטופיאה של ציוץ ציפור היא ציוץ ציוץ). לא רק שאונומטופיאה משמשת להחלפת תארים והדגשת פעלים בשיחה יומיומית, אלא שהיא סופר קלה לזכירה.

גם אם לא תשתמשו בה, כדאי שתכירו כמה אונומטופיאות נפוצות כמו ぺこぺこ (צליל הבטן המקרקרת), わくわく (צליל ההתרגשות) ו-ニコニコ (にこにこ או הצליל המדומיין של מישהו מחייך חיוך רחב).

חבר או בן משפחה צפוי לומר お腹がぺこぺこ (おなかがぺこぺこ או "הבטן שלי מקרקרת") מדי פעם במקום お腹が空いた ( おなかがすいた או "אני רעב").

השמיטו צלילים

בכל שפה, אנחנו נוטים למזמזם או לקצר צלילים בשיחה. ביפנית, הצליל "ר" (ら、り、る、れ、ろ） לרוב מצטמצם לצליל ん. בטח כבר שמעתם את זה בדרמות, סרטים ואפילו בפודקאסטים.

דוגמה לזה היא כאשר 分からない (わからない או "אני לא יודע") משתנה ל-分かんない (わかんない):

何のことだかさっぱりわかんないよ。 （なんのことだか さっぱりわかんないよ。） אני לא יודע על מה אתה מדבר.

דוגמה נפוצה נוספת היא してる (עושה), שהופך ל-してん:

何してんの？ （なにしてんの？） מה אתה עושה?

まだ勉強してんの？ （まだ べんきょうしてんの？） אתה עדיין לומד?

חשבו על זה כמו קיצור המילים "going to" ו-"want to" ל-"gonna" ו-"wanna". עדיף לא להשתמש בדפוס דיבור זה בהקשר רשמי, אבל שימושי לדעת – במיוחד אם צריך לחפש מילה או ביטוי במילון.

7. דברו כמו בחורה או בחור

כשתצללו ליפנית שיחה, תשימו לב שגברים ונשים נוטים להשתמש בדפוסי דיבור ייחודיים.

תלוי היכן אתם נמצאים, דוברות נשים ישתמשו לעתים קרובות בצורה מנומסת של מילה (אפילו במצבים לא רשמיים) בעוד דוברים גברים משתמשים יותר בצורות פשוטות של מילים. גם חלקיקי סיום משפט משמשים בצורה שונה בין המגדרים.

אתם לא חייבים להיות מגדר ספציפי כדי להשתמש בדרכי דיבור נשיות או גבריות. עם זאת, חשוב להיות מודעים להבדלים הקלים מכיוון שזה יעזור לכם להבין טוב יותר את חבריכם ולזהות דקויות בדיבור שלכם.

でしょう לעומת だろう

במקרה זה, でしょう ו-だろう שניהם משמשים כשאתם מניחים משהו.

אם אתם רוצים לומר "החדר של הירו בטח מבולגן":

ひろくんの部屋は汚いでしょう 。（ひろくんのへやは きたないでしょう。） (נשי) ひろくんの部屋は汚いだろう。 （ひろくんのへやは きたないだろう。） (גברי)

אם זה "שמעתי שיוקי חולה, אז היא כנראה לא תגיע הערב":

ゆきちゃんは風邪引いたそうで、今夜来ないでしょう。 （ゆきちゃんは かぜ ひいたそうで、こんや こないでしょう。） (נשי) ゆきちゃんは体調悪いそうで、今夜来ないだろう 。（ゆきちゃんは たいちょう わるいそうで、こんや こないだろう。） (גברי)

כפי שראיתם קודם, ניתן גם להשתמש ב-でしょう וב-だろう כדי להראות הסכמה:

A: このケーキは美味しいよ！ （このけーきはおいしいよ！) א: העוגה הזו טעימה! (נשי) B: でしょう？ ב: לא כן?

A: 美味い、このケーキ！ （うまい、このけーき！) א: העוגה הזו טעימה! (גברי) B: だろう？ ב: אני יודע, נכון?

מכיוון ש-でしょう נשמע יותר רשמי, זה נחשב לנשי יותר אם משתמשים בו בשיחה לא רשמית. במצבים רשמיים, עם זאת, הוא נייטרלי מבחינה מגדרית ויכול לתפוס את מקומו של でしょうか:

この色はいかがでしょうか？ （このいろは いかがでしょうか？） מה לגבי הצבע הזה?

三時でどうでしょうか？ （さんじで どうでしょうか？） איך שלוש נשמעת?

ね לעומת な

החלקיקים ね והמקבילה הגברית שלו な משרתים מטרות רבות. השימושים העיקריים שלהם הם לבקש הסכמה מהמאזין (כמו "נכון?" או "לא כן?"), לגרום להצהרה או לבקשה להישמע רכות יותר או להשיג את תשומת ליבו של מישהו (כמו "היי!").

החלקיק ね יכול לשמש על ידי שני המגדרים. יש לו צליל עדין, אז זה יגרום לדיבור שלכם להישמע רך יותר. למעשה, לפעמים זה נשמע יותר נשי. בין חברים, בחורים עשויים להשתמש ב-נ� ו-だろう במקום ב-ね.

אם אתם מבקשים טובה או עושים בקשה, קדימה השתמשו ב-ね:

ここで待っててね。 （ここで まっててね。） בבקשה חכו כאן.

トムくんによろしくね。 （とむくんに よろしくね。） תמסור ד"ש לטום בשבילי.

אם אתם רוצים לומר "חם היום, לא כן", תוכלו לומר:

今日は暑いね。 （きょうはあついね。） (נשי/גברי) 今日、暑いな。 （きょう、あついな。） (גברי) 今日、暑いだろう。 （きょう、あついだろう。） (גברי)

אם אתם רוצים להביע הסכמה או לומר "זה נכון!" הביטויים האלה יעבדו הכי טוב:

そうだね！ (נשי/גברי) そうだな！ (גברי)

התפיסה המוטעית לגבי " の "

החלקיק の משרת מטרות רבות. מעבר להיותו חלקיק שייכות, の יכול להיות ממוקם בסוף משפט כדי ליצור שאלה או לתת הסבר.

זו תפיסה מוטעית נפוצה שכאשר の ממוקם בסוף משפט, זה נשמע נשי. זה יכול לעתים, אבל גברים משתמשים במבנה משפט זה לעתים קרובות מספיק! החלקיק の הוא נייטרלי מבחינה מגדרית כשאתם שואלים שאלה ומצפים להסבר.

לדוגמה:

A: 買うの？それ。 （かうの？それ。） א: אתה קונה את זה? B: かわいいでしょう？ ב: זה חמוד, לא כן? (אני קונה את זה כי זה חמוד.)

A: 食べるの？ （たべるの？） א: אתה אוכל? B: 朝ご飯を食べなかったの。 （あさごはんを たべなかったの。) ב: לא אכלתי ארוחת בוקר. (אני אוכל כי לא אכלתי ארוחת בוקר.)

החלקיק の הופך לנשי יותר כשמשתמשים בו כדי לשאול/לענות על שאלות שלא דורשות הסבר, או כשעושים אמירה:

このかばんは高かったの。 （このかばんは たっかたの。) (נשי) התיק הזה היה יקר.

זה יכול להיות גם נשי כשמשלבים את の עם חלקיקי סיום משפט אחרים:

彼は悔しいのね？ （かれは くやしいのね。） (נשי) הוא די מעצבן, לא כן?

そうなのよ！ (נשי) אמרת את זה!

8. למדו לאמץ סלנג

באופן אישי, אני נוטה להתרחק מהמונח "סלנג". אני שומע "סלנג" וחושב על "מונחי רחוב" או "שפה-שאני-אמור-להשתמש-בה-רק-עם-חברים-מאוד-קרובים".

למרבה הצער, הימנעות מחלק דיבור זה יכולה להזיק אם אתם מנסים להשיג "חברים ממש קרובים". זאת מכיוון שהשימוש ברמה הפורמלית יכול לגרום לכם להרגיש מרוחקים מעמיתים קרובים, מחברים ואפילו ממשפחות אומנה. אם מישהו מנסה לנהל איתכם שיחה אינטימית או ידידותית, תשובה להם בצורה רשמית יכולה להישמע לא אישית.

תוכלו להשתמש בשני הדיאלוגים הבאים כדוגמה:

א: היי, מה נשמע? ב: אני בסדר גמור, תודה. ואתה?

לעומת

א: היי, מה נשמע? ב: לא הרבה. אתה?

זה אותו דבר בהודעות דוא"ל או טקסט. איזו הודעה הייתם מצפים מחבר:

האם תרצה לאכול איתי צהריים בצהריים?

לעומת

רוצה לאכול משהו אחר כך?

איזו שיחה נשמעת יותר ידידותית ואינטימית? במילים אחרות, איזו שיחה גורמת לדובר להישמע שוטף יותר?

כמובן, ככל שאנחנו שומעים יותר מהטריקים והביטויים הקולוקויאליים האלה של שיחה, כך קל יותר להשתמש בהם בפועל בדיבור שלכם. תוכן מקורי הוא המפתח, במיוחד סרטי יפן עם כתוביות ותוכניות אירוח, מכיוון שהטקסט מקל על זיהוי דפוסי הדיבור האלה.

הכתוביות האינטראקטיביות בקליפי המדיה היפנית של Lingflix תומכות גם הן בסוג למידה הקשרי כזה. Lingflix לוקח סרטונים אותנטיים – כמו קליפים מוזיקליים, טריילרים לסרטים, חדשות ושיחות מעוררות השראה – והופך אותם לשיעורי שפה מותאמים אישית. תוכלו לנסות את Lingflix בחינם למשך שבועיים. בדקו את האתר או הורידו את אפליקציית ה-iOS או את אפליקציית ה-Android. נ.ב. לחצו כאן כדי לנצל את המבצע הנוכחי שלנו! (תוקף עד סוף החודש.)

זכרו: החברים, המשפחה ומוכר הרחוב ההוא – כולם יסלחו לכם אם תעשו כמה טעויות במהלך שיחה. הדבר החשוב ביותר הוא לדבר, להמשיך לדבר ולהגיב עוד!

習うより慣れろだよ。 (ならうより なれろ だよ。) תרגול הוא המורה הטוב ביותר!