מבוא למבנה המשפט ביפנית

אז למדתם קצת אוצר מילים ביפנית.

עכשיו, איך מחברים את הכל למשפטים קוהרנטיים?

תצטרכו ללמוד על סדר המילים ביפנית, שימוש נכון בחלקיקים וה-です ("דסו") הנפוץ בכל מקום.

המבוא המהיר הזה יעזור לכם להבין איך להתחיל עם מבנה המשפט ביפנית.

מבנה נושא-מושא-פועל (SOV) ביפנית

משפטים ביפנית עוקבים אחר פורמט SOV.

SOV מייצג "נושא-מושא-פועל". זה אומר שהנושא בא ראשון, אחריו המושא או המושאים, והמשפט מסתיים בפועל. תראו הרבה דוגמאות לכך לאורך המאמר.

בואו נבחן דוגמה:

ジンボはリンゴを食べる。 じんぼはりんごをたべる。 ג'ימבו — תפוח — אוכל (ג'ימבו אוכל תפוח.)

"ג'ימבו" הוא הנושא, "אוכל" הוא הפועל ו"תפוח" הוא המושא. המשפט הזה עוקב אחר הנוסחה SOV.

הקופולה היפנית, です

אם אי פעם שמעתם מישהו מדבר יפנית, בין אם בחיים האמיתיים או בטלוויזיה, כמעט בוודאות נתקלתם במילה היפנית です.

です היא אחד המונחים הבסיסיים ביותר בשפה היפנית, שפירושה המילולי "להיות" או "הוא/היא". רבים חושבים עליה רק כסמן רשמיות, אבל היא משרתת תפקידים מגוונים.

です היא קופולה, כלומר היא מחברת בין נושא המשפט לנשוא, וכך יוצרת משפט שלם. מבנה המשפט היפני הבסיסי ביותר הוא "A は B です" (A הוא B).

השם שלי הוא אמנדה. 私はアマンダ です 。 わたしはあまんだ です 。

הוא אמריקאי. 彼はアメリカ人 です 。 かれはあめりかじん です 。

です גם משמשת לסמן את סוף המשפט, ותופסת את מקומו של פועל. בנוסף, です לעולם לא תופיע בסוף משפטים שיש בהם פעלים שמסתיימים ב-ます.

טום אוהב תה. トムさんはお茶が好き です 。 とむさんはおちゃがすき です 。

טום שותה תה. トムさんはお茶を飲み ますです 。(לא נכון) トムさんはお茶を飲み ます 。(נכון) とむさんはおちゃをのみ ます

זמן עבר עם でした

כאשר מתארים משהו שקרה בעבר, です הופך ל-でした.

המבחן היה קל. 試験は簡単 でした 。 しけんはかんたん でした。

אתמול היה יום ההולדת שלי. 昨日は私の誕生日 でした 。 きのうはわたしのたんじょうび でした。

דרגות הרשמיות של です

כמו מילים רבות ביפנית, ל-です יש דרגות רשמיות שונות: だ, です, である ו-でございます:

• です היא הצורה המנומסת הבסיסית ותהיה השימושית ביותר בשיחה יומיומית.
• ダ נמצא בדיבור לא רשמי בין חברים או משפחה.
• である משמש ביפנית כתובה רשמית, כמו בעיתונים.
• でございます היא הצורה הרשמית ביותר, המשמשת כאשר מדברים עם הממונה עליך או עם אדם חשוב.

אם אתם אבודים ולא יודעים איזו צורה להשתמש, פשוט היצמדו ל-です. האדם שאתם מדברים איתו יידע שאתם מנסים להיות מנומסים!

מיקום הפועל ביפנית

כפי שכבר אמרתי, לפעלים ביפנית יש רק שני זמנים: עבר ולא-עבר (הווה/עתיד).

כמו באנגלית, יוצרים זמן עבר על ידי שינוי סיום הפועל.

רצתי לחנות. 私は店に走り ました 。 わたしはみせにはしり ました ।

מאיו למדה אתמול בערב. 昨日の夜、まゆさんは勉強 した 。 きのうのよる、まゆさんはべんきょう した 。

אליס הכינה עוגיות. アリスはクッキーを作 った 。 ありすはくっきーをつく った 。

בניגוד לאנגלית, הפעלים ביפנית הם מאוד סדירים.

קטגוריות פעלים ביפנית

רבים מהם יכולים להתחלק לשתי קטגוריות: פעלי う ופעלי る. חשוב להכיר את ההבדל בין השניים, מכיוון שהנטייה שלהם שונה.

כל פועל מגיע גם בצורת מילון ובצורה מנומסת — צורת המילון משמשת לדיבור לא רשמי, או אם אתם מנסים לחפש אותו, ובכן, במילון.

פעלי う הם פעלים שמסתיימים בצליל う, ある, うる או おる בצורת המילון שלהם. הם הופכים למנומסים כאשר מורידים את ה-う ומחליפים אותו ב-います.

• 話す/話します (הנאסו/הנאשימאסו, לדבר)
• 行く/行きます (איקו/איקימאסו, ללכת)
• 飲む/飲みます (נומו/נומימאסו, לשתות)
• 作る/作ります (צוקורו/צוקורימאסו, להכין)

פעלים שמסתיימים בצליל いる ו-える הם כמעט תמיד פעלי る. פעלי る הופכים למנומסים על ידי הסרת ה-る והחלפתו ב-ます.

• 食べる/食べます (טאברו/טאבמאסו, לאכול)
• 見る/見ます (מירו/מימאסו, לראות)
• 起きる/起きます (אוקירו/אוקימאסו, לקום)

יש רק שני פעלים חריגים באופן משמעותי, する (לעשות) ו-くる (לבוא). הצורות המנומסות שלהם הן します ו-きます, בהתאמה.

שלילה של פעלים ביפנית

צורות שליליות נוצרות גם הן על ידי שינוי סוף הפועל, המשתנה בהתאם לסוג הפועל. לדוגמה:

• עבור פעלי う, החלף את צליל ה-う ב-あない.
• עבור פעלי る, הסר את る והחלף אותו ב-ない. する הופך ל-しない, ו-くる הופך ל-こない.

ניתן ללמוד הרבה יותר על שלילת פעלים ביפנית כאן.

שימוש בפעלים להבעת ניואנסים

למרות שיש רק שני זמנים, פעלים ביפנית משתנים כדי להביע ניואנסים. מבנה המשפט ביפנית הוא מסוג שנקרא אגלוטינטיבי.

זו מילה מפוארת שבה משתמשים בלשנים ופירושה, במילות ההדיוט, "מוסיפים קבוצה של דברים לסוף הפעלים". לכל פועל יש צורת שורש שמסתיימת ב-て או で.

ניתן להוסיף לסיומות צורת השורש הזו כדי לתת יותר משמעות. אבל זה לא ממש חיוני להכנת משפטים פשוטים ביפנית, אז נעקוף את זה לעת עתה.

מיקומי-אחר ביפנית (Post-positions)

בעוד שלאנגלית יש מילות יחס (prepositions), ליפנית יש מיקומי-אחר (post-positions).

מילות יחס הן מילים שמראות קשרים בין חלקי המשפט, כמו "ל-", "ב-", "בין", "מ-" וכו'.

הן באות לפני שמות עצם באנגלית. אבל ביפנית, הן באות אחרי שמות העצם. へ משמעה "ל-", כך שהמשפט הבא הוא, תרתי משמע, "ספרד ל- הלכתי".

הלכתי לספרד. スペイン へ 行きました。 すぺいん へ いきました。

בדוגמה הבאה, 彼女 משמעה "היא/שלה", אז מה שאומרים זה "היא מ-" במקום "מ-היא".

שמעת ממנה? 彼女 から 聞きましたか？ かのじょ から ききましたか？

חלקיקים ביפנית

באותו הקו של מיקומי-אחר, ביפנית יש חלקיקים דקדוקיים קטנים.

חלקיקים יפניים באים ישירות אחרי שם העצם, התואר או המשפט שהם מתארים, והם קריטיים להבנת המשמעות של מה שנאמר.

יש עשרות חלקיקים ביפנית, אבל נכסה תשעה נפוצים: は, が, を, の, に, へ, で, も ו-と.

は (מסמן נושא)

は מסמן את נושא המשפט, וניתן לתרגמו כ-"אני", "אתה", "הוא", "היא" ו"באשר ל-". שימו לב שלמרות שהוא משתמש בתו עבור ha, הוא למעשה מבוטא wa.

אני סטודנט. 私 は 学生です。 わたし は がくせいです。

העט שחור. ペン は 黒いです。 ぺん は くろいです。

במשפטים אלה, 私 (וואטאשי, אני) ו-ペン (עט) מסומנים על ידי は, מה שהופך את כל המידע שאחריהם לנוגע ישירות ל-私 ול-ペen, בהתאמה.

が (מסמן נושא מדגיש/מבצע)

が מציין ומדגיש את נושא המשפט, זה שמבצע את הפעולה. בנוסף, הוא יכול לחבר משפטים כ-"אבל", ומשמש כחלקיק ברירת המחדל למשפטי שאלה.

הציפור ההיא שרה. あの鳥 が 鳴いています。 あのとり が ないています。

מי יגיע? 誰 が 来ますか？ だれ が きますか？

יוטה למד בחו"ל בסין (דגש על יוטה) ゆうたさん が 中国に留学しました。 ゆうたさん が ちゅうごくにりゅうがくしました。

は ו-が הם שני חלקיקים שקל להתבלבל ביניהם, אז הנה כמה טיפים כדי להפריד ביניהם:

は הוא נושא כללי, בעוד ש-が הוא יותר ספציפי. は משמש גם כסמן ניגוד במשפטים עם が, כדי להראות שיש איזה סוג של הבדל בין שני הנושאים:

אחותי הקטנה לא אוהבת חתולים, אבל היא אוהבת כלבים. 妹は猫 が 嫌いだけど、犬 は 好きです。 いもうとはねこ が きらいだけど、いぬ は すきです。

を (מסמן מושא ישיר)

を מראה את המושא הישיר של המשפט, כלומר הוא מציין שהפועל עושה משהו למושא או שהפעולה נעשית על המושא. הוא בא אחרי שמות עצם וביטויי שם עצם.

אני אוכל ירקות. 私は野菜 を 食べます。 わたしはやさい を たべます。

הערב, הוא יכין ארוחת ערב. 今夜、彼は夕食 を 作ります。 こんや、かれはゆうしょく を つくります。

במשפט הראשון, "ירקות" הם המושא, ו"אוכל" היא הפעולה שנעשית עליהם. אותו הדבר לגבי "ארוחת ערב" ו"מכין" במשפט השני.

の (מסמן שייכות)

の משמש כחלקיק שייכות, המסמן שמשהו שייך למשהו אחר. הוא משמש גם כשם עצם כללי, במשמעות "זה/ההוא".

זה התיק של המורה. それは先生 の かばんです。 それはせんせい の かばんです。

אני רוצה לקנות את הצהוב. 黄色い の を買いたいです。 きいろい の をかいたいです。

に (מסמן זמן ותנועה)

に הוא החלקיק של תנועה וזמן, שמראה את המקום שאליו דבר נע כאשר הוא מלווה בפועל תנועה.

הוא גם מציין יעדים ומקומות שבהם משהו קיים כאשר הוא מלווה ב-いる/ある. ניתן לתרגמו כ-"ל-", "ב-/ב-" או "עבור".

יוקאקו הגיעה לקולנוע. ゆかこさんは映画館 に 来ました。 ゆかこさんはえいがかん に きました。

יש ספסל בפארק. 公園 に ベンチがあります。 こうえんにべんちがあります。

へ (מסמן כיוון ויעד)

へ הוא חלקיק כיוון הדומה ל-に, אך משמש באופן בלעדי לסימון יעדים. へ מדגיש את הכיוון שאליו משהו מתקדם. הוא גם נקרא e למרות שהוא מאוית he.

הלכתי למסעדה. 私はレストラン へ 行きました。 わたしはれすとらん へ いきました。

כאשר מציינים כיוון, に ו-ּへ לרוב ניתנים להחלפה, בעוד ש-へ לעולם אינו משמש כ-"עבור/ב-".

で (מסמן מקום ואמצעי)

で יכול לקבל מספר משמעויות, בהתאם להקשר. הוא יכול לקבוע את מיקום הפעולה, להראות את האמצעי שבאמצעותו מתבצעת פעולה או לחבר פסוקיות במשפט.

שיגאו עשה קניות בחנות הכלבו. しげおさんはデパート で 買い物しました。 しげおさんはでぱーと で かいものしました。

הגעתי לקנדה במטוס. 私は飛行機 で カナダに来ました。 ひこうき で かなだにきました。

האדם הזה מפורסם ונדיב. その人は有名 で 、優しいです。 そのひとはゆうめい で 、やさしいです。

も (מסמן דמיון/גם)

も, שמתורגם כ-"גם", משמש לציין דמיון בין עובדות. הוא בא אחרי שם עצם, ומחליף את החלקיקים は ו-が.

גם אורז וגם לחם טעימים. パン も ごはん も おいしいです。 ぱん も ごはん も おいしいです。

התחביב של אריקה הוא טיולי הליכה. התחביב שלי הוא גם טיולי הליכה. エリカさんの趣味はハイキングです。私の趣味 も ハイキングです。 えりかさんのしゅみははいきんぐです。わたしのしゅみ も はいきんぐです。

באותו עניין, אמירת 私もです (וואטאשי מודס, אני גם) מספיקה כדי להראות שאתם מסכימים עם מה שמישהו אמר.

と (מחבר שמות עצם)

と משמש ליצירת רשימה מלאה של שמות עצם. הוא מתאים ל-"ו-".

החנות ההיא מוכרת סנדוויצ'ים וקפה. あの店はサンドイッチ と コーヒーを売っています。 あのみせはさんどいっち と こーひーをうっています。

היא הלכה לסרט עם בראד וקונור. 彼女はブラッドさん と コナーさん と 映画を見に行きました。 かのじょはぶらっどさん と こなーさん と えいがをみにいきました。

מיקום תואר השם ביפנית

כמו באנגלית, תארי שם באים לפני שמות עצם ביפנית. מכונית כחולה באנגלית היא עדיין מכונית כחולה ביפנית, אבל במקום זאת, הייתם אומרים 青い車 (אאוי קורומה).

יש שני סוגים של תארי שם ביפנית: תארי い ותארי な. ההבדל הוא בנטייה שלהם.

תארי い מסתיימים בתו い, כמו 面白い (אומושירואי, מעניין) ו-難しい (מוזוקאשי, קשה). היוצא מן הכלל הוא מילים שמסתיימות ב-えい, כמו きれい (יפה), שהן תארי な.

תארי い

תארי い באים ישירות לפני שם העצם שהם מתארים.

חתול חמוד かわい い 猫 かわい い ねこ

אוטובוס איטי 遅 い バス おそ い ばす

"חולצה יקרה" 高 い シャツ たか い しゃつ

תארי な

תארי な, עם כמה יוצאים מן הכלל כמו הסיומת えい שהוזכרה, לא מסתיימים ב-い. בעוד שהם באים לפני שמות עצם בדיוק כמו תארי い, התו な ממוקם בין התואר לשם העצם.

מורה נחמד 親切 な 先生 しんせつ な せんせい

ילד חצוף 失礼 な 子供 しつれい な こども

עיר בטוחה 安全 な 町 あんぜん な まち

שינוי תארי שם ביפנית

דבר אחד שקצת טריקי הוא שתארי い משתנים כדי להביע זמן שלילי או עבר. זה נעשה על ידי הסרת ה-い הסופי במילה והוספת מתאמים. לדוגמה:

המילה לקור היא 寒い (סאמואי) אבל אם אתם מדברים על כך שאתמול היה קר, הייתם אומרים 寒かった (סאמוקאטה). אם לא קר, הייתם אומרים 寒くない (סאמוקונאי).

תארי な משתנים בדיוק כמו שמות עצם. לדוגמה:

המילה 静か (שיזוקה) משמעה שקט. כדי לומר שמשהו היה שקט, הייתם אומרים 静かだった (שיזוקה דאטה), וכדי לומר שהוא לא שקט, הייתם אומרים 静かではない (שיזוקה דה וא נאי) או 静かじゃない (שיזוקה ג'ה נאי).

כמו פעלים, התארים המשתנים הללו הם גם אגלוטינטיביים, כלומר אפשר להוסיף עליהם דברים.

מבנה שאלה ביפנית

לבסוף, שאלות הרבה יותר קלות להרכיב ביפנית מאשר באנגלית. כדי לשאול שאלת כן/לא, פשוט מוסיפים か בסוף המשפט.

האם הוא אדם נחמד? 彼は優しい人です か ？ かれはやさしいひとです か ？

עבור מה שהיינו קוראים לו "שאלות Wh-" באנגלית, פשוט מחליפים את מילת השאלה ברוב המקרים:

מה אכלת? 何を食べましたか？ なにをたべましたか？

אכלתי תמנון. タコを食べました。 たこをたべました。

איפה הוא? 彼はどこにいますか？ かれはどこにいますか？

הוא בבית. 彼は家にいます。 かれはいえにいます。

נושאים מוסקים ביפנית

עד עכשיו, בטח שמתם לב שהנושא נעלם מהמשפט די הרבה. זו משיכה מיוחדת של השפה היפנית שבה הנושא מוסק בכל מקום אפשרי.

אבל יש רמזים שאומרים לך על מה או על מי אתה מדבר. זה למעשה עובד באותו אופן כמו כינויי גוף באנגלית. לדוגמה:

אבי הוא מורה. הוא מלמד באוניברסיטה. בסופי שבוע, הוא מבצע ברביקיו ושותה בירה. הוא אוהב פוטבול אבל לא אוהב בייסבול.

בדרך שבה אני רואה את זה, היפנית עושה את אותו הדבר אבל הולכת צעד אחד קדימה — הנושא נעלם לחלוטין. בדוגמה הבאה, מוסק שהדובר מתייחס לעצמו:

私は先生です。英語を教えています。 わたしは せんせいです。えいごをおしえています。 אני מורה. מלמד אנגלית.

שבירת כללי מבנה המשפט ביפנית

למרות שטכנית הפועל תמיד בא בסוף המשפט היפני, זה לא תמיד המקרה. בניגוד לאנגלית, מבנה המשפט חופשי מאוד.

בכתיבה, תיצמדו לכללים הדקדוקיים האמיתיים; בדיבור אנשים לרוב שוברים את הכללים ושמים חלקים מהמשפט בכל מקום שהם רואים לנכון.

לדוגמה, אם אתם רוצים לומר, "אכלתי עוף מטוגן", המשפט היפני הדקדוקי הנכון יהיה:

私はフライドチキンを食べた。 わたしは ふらいどちきんをたべた。 אני — עוף מטוגן — אכלתי

אבל בשיחה יומיומית לא רשמית, ניתן להזיז את החלקים ולזה לא תהיה בעיה:

食べた、フライドチキン。 たべた、ふらいどちきん。 אכלתי — עוף מטוגן

フライドチキン食べた、私。 ふらいどちきんたべた、わたし。 עוף מטוגן — אכלתי — אני

אבל כל אחת מהאמירות למעלה משמעה אותו הדבר. באנגלית, זה היה מוזר מאוד אם הייתם אומרים את זה.

לצורכי לימוד מבנה המשפט היפנית הבסיסי, עם זאת, היצמדו ל-נושא-מושא-פועל. זו יפנית תקנית ואתם יכולים ללמוד את צורות הדיבור הלא רשמיות יותר אחר כך.

דרך טובה לזכור את מבנה המשפט היא על ידי חשיפה לשפה ככל האפשר.

לדוגמה, אתם יכולים להשתמש בתוכנית משלימה כמו Lingflix כדי לצפות בסרטונים יפניים אותנטיים.

עם קצת סבלנות ותרגול, תהיו בקרוב על הדרך שלכם לדבר יפנית טבעית!