אופני הפועל באיטלקית: השיעור המלא

באיטלקית, אופן הפעולה (Mood) של הפועל הוא הצורה שמראה כיצד הפעולה מתבטאת, ולא רק מתי היא התרחשה.

באנגלית, למשל, יש ארבעה אופני פעולה: indicative, imperative, subjunctive, ו-infinitive. באיטלקית, יש שבעה.

למרות שהשפע הזה של אופנים נחשב לפעמים לאחד החלקים המסובכים יותר בלימוד הדקדוק האיטלקי, המדריך הזה ייתן לכם הבנה טובה מתי להשתמש בכל אחד מהם.

מה הם אופני הפועל באיטלקית?

אופני הפועל האיטלקיים פועלים יחד עם זמני הפועל כדי להוסיף גוון של משמעות.

הם מספרים לכם באיזו צורה משתמשים בפועל או כיצד הפועל נועד להיתפס, לא רק מיקומו בזמן.

מסיבה זו, אופנים וזמנים משולבים לעתים קרובות.

במה שונים אופני הפועל האיטלקיים מזמני הפועל?

על פני השטח, אופני הפועל האיטלקיים נראים דומים מאוד לזמני הפועל. למעשה, פרופסורים רבים לשפה האיטלקית מלמדים אופנים פשוט כהרחבה של זמנים.

חלק מהאיטלקים הילידים (כמו בעלי) אפילו לא ידעו שיש לכך מילה נפרדת באנגלית!

הנה ההבדלים הגדולים ביותר בין אופנים לזמנים:

מתי לעומת כיצד

זמני הפועל אומרים לכם מתי בזמן התרחשה פעולה. "Lui è al cinema", למשל, פירושו שהוא בקולנוע כרגע. זהו זמן ה-presente (הווה).

אופני הפעולה, לעומת זאת, מספרים לכם כיצד הדובר מרגיש לגבי מה שהוא או היא אומרים, או עד כמה הם בטוחים בכך.

לדוגמה, אופן ה-congiuntivo (תנאי) ב-"Credo che lui sia al cinema" פירושו "אני מאמין שהוא בקולנוע", אך מרמז שהדובר לא בטוח לחלוטין.

אופני הפעולה מאפשרים לכם לדבר על מיקומה של פעולה במציאות

זה נשמע קצת מוזר, אבל בפשטות, אופנים אומרים לכם האם משהו קורה באמת או לא.

"Spero che domani vada meglio" פירושו "אני מקווה שמחר יהיה טוב יותר", אבל זו לא ערובה. זהו תקווה, חלום, אפשרות, דעה או משאלה המתבטאת עם ה-congiuntivo.

אבל, אם אני אומר "Domani andrà meglio" באופן ה-indicativo (מחויב), אני בטוח ש"מחר יהיה טוב יותר".

לאופנים יש אלמנט של רגש

כפי שהמילה "מצב רוח" (Mood) רומזת, אופנים יכולים לשקף גם את רגשותיו של הדובר.

עם אופן ה-imperativo (ציווי), למשל, אתם נותנים פקודה באופן סמכותי או לפעמים כועס. למשל, "Dammi quella matita" ("תן לי את העיפרון הזה").

לעומת הגרסה הפחות אינטנסיבית של ה-condizionale (תנאי): "Potresti darmi quella matita, per favore?" ("האם תוכל לתת לי את העיפרון הזה, בבקשה?").

אופנים מאפשרים לכם לדבר בהיפותטי

ה-condizionale יכול גם לעזור לכם לבטא משהו היפותטי לחלוטין.

זה בדרך כלל מקרה של סיבה ותוצאה, שבו הדובר מתכוון ש"אם תנאי זה היה מתקיים, הדבר השני הזה היה קורה".

לדוגמה: "Se tu fossi stato qui, mi avresti aiutato" ("אילו היית כאן, היית עוזר לי").

שבעת אופני הפועל האיטלקיים וכיצד להבחין ביניהם

בסך הכל יש שבעה אופני פועל איטלקיים, והם מחולקים לשתי קבוצות: מוגדרים (finite) ובלתי מוגדרים (indefinite).

Modi finiti הם אופנים שבהם צורת הפועל מספרת לכם מי מבצע את הפעולה. הם מוטים לפי הגוף ומספר האנשים שהדובר מדבר עליהם. יש ארבעה מהם, וכל אחד מהם מסתעף וכולל אחד או יותר מזמני הפועל.

Modi indefiniti, לעומת זאת, אין להם נושא מוגדר ולכן הם לא מספרים לכם מי מבצע את הפעולה.

בואו נבחן את שני הסוגים יותר לעומק כדי שתבינו למה אני מתכוונת.

האופנים המוגדרים

1. indicativo (מחויב/מצביע)

ה-indicativo הוא אופן הפעולה הנפוץ ביותר.

משתמשים בו כדי לתאר דברים שקורים במציאות, וניתן להשתמש בו עם כמעט כל זמני ההווה, העבר והעתיד.

הנה כמה הטיות לדוגמה עבור שלושה פעלים בזמן הווה רגילים, אחד לכל אחת מקבוצות הפעלים העיקריות (-are, -ere, ו-ire):

דוגמאות:

Parlano italiano a casa. — הם מדברים איטלקית בבית.

Leggo un libro ogni mese. — אני קורא ספר כל חודש.

La domenica, dormiamo fino a tardi. — בימי ראשון, אנחנו ישנים עד מאוחר.

ניתן להשתמש באופן ה-indicativo גם בזמנים הבאים:

• Imperfetto (בלתי מושלם)
• Passato prossimo (עבר מושלם קרוב)
• Passato remoto (עבר מושלם מרוחק)
• Trapassato prossimo (עבר מושלם מורכב קרוב)
• Trapassato remoto (עבר מושלם מורכב מרוחק)
• Futuro semplice (עתיד פשוט)
• Futuro anteriore (עתיד מושלם)

מכיוון שאלה הם הזמנים הסטנדרטיים ופועלים בצורה הסטנדרטית, לא ניכנס אליהם כאן, אבל אם אתם צריכים לרענן, הנה המדריך המלא שלנו לזמני הפועל האיטלקיים.

2. imperativo (ציווי)

Imperativo פירושו ציווי, במובן שהדובר נותן פקודה. משתמשים בזמן זה רק בהווה.

הוא בדרך כלל תואם לצורות ה-tu, lui/lei, noi וה-voi מכיוון שהדובר אומר למישהו אחר לעשות משהו.

לעתים נדירות מאוד משתמשים בו גם עם loro, אבל זה מקרה מיוחד שאף אחד כבר לא באמת משתמש בו.

דוגמאות:

Parla! — (אתה) דבר!

Leggete quel libro! — (כולכם) קיראו את הספר הזה!

Dormiamo adesso! — בואו נלך לישון עכשיו!

כינוי הגוף משמש כאן לעתים רחוקות מכיוון שהוא בדרך כלל מובן מההקשר.

יש גם מבנה מיוחד שמשתמשים בו כאשר אומרים לאדם לא לעשות משהו. במקום הטיה משתמשים בצורת המקור (infinitive) של הפועל:

Non parlare così! — אל תדבר ככה!

3. congiuntivo (תנאי/משמע)

ה-congiuntivo או זמן התנאי משמש להבעת דעות, תקוות, חלומות, משאלות, הסתברות או אפשרויות.

לזה יש ארבע קבוצות שונות של הטיות בהתאם לזמן שבו התרחשה הפעולה.

הנה פירוט של כל אחד:

congiuntivo presente (תנאי הווה)

ה-congiuntivo presente עוסק בתקוות, אמונות, משאלות וכו' המתרחשות ברגע הנוכחי.

ההטיות לגופים ביחיד בזמן הווה (אני, אתה, הוא/היא/זה) כולן בעלות אותה סיומת, כך שכינוי הגוף משמש לעתים קרובות לפני הפועל כדי להבהיר על מי הדובר מדבר.

ברוב המקרים, אפשר לדעת שצריך את ה-congiuntivo בגלל נוכחות המילה "che" (ש-) במשפט.

דוגמאות:

Credo che tu parli bene l’italiano. — אני חושב שאתה מדבר איטלקית היטב.

È meglio che io legga questo libro in fretta. — עדיף שאני אקרא את הספר הזה מהר.

Pensi che lei non dorma abbastanza? — אתה חושב שהיא לא ישנה מספיק?

congiuntivo passato (תנאי עבר, הידוע גם כ-subjunctive present perfect)

עליכם ללמוד גם את זמן ה-passato prossimo או ההווה המושלם של פעלים ב-congiuntivo.

למרבה המזל, אתם רק צריכים לשלוט בצורת הפועל העזר (auxiliary) של avere ו-essere בתנאי.

ואז אתם פשוט ממשיכים עם ה-past participle כמו שהייתם עושים בצורת העבר המוכרת של ה-indicativo.

צורה זו משמעת לעתים קרובות במשפט עם פועל נוסף כמו sperare (לקוות), credere (להאמין) או pensare (לחשוב), שבדרך כלל בזמן הווה.

דוגמאות:

Spero che vi abbiano parlato delle nuove regole. — אני מקווה שהם דיברו אתכם על הכללים החדשים.

Credi che io abbia letto quel libro? — אתה מאמין שקראתי את הספר הזה?

Non penso che abbiano dormito stanotte. — אני לא חושב שהם ישנו הלילה.

עבור הפעלים שלוקחים essere כפועל עזר, אתם משתמשים בהטיות הבאות עבור החצי הראשון של המבנה:

sia sia sia siamo siate siano

Penso che lui sia andato al supermercato. — אני חושב שהוא הלך לסופרמרקט.

congiuntivo imperfetto (תנאי בלתי מושלם)

אחרון חביב, יש לנו את צורת התנאי של זמן ה-imperfetto.

משתמשים בזמן זה כאשר מדברים על תקווה או משאלה מתמשכת שהתרחשה בעבר או במצב תנאי.

הסימן הייחודי של זמן זה הוא כל ה-"s", מה שהופך אותו לקל לזיהוי.

Speravo che tu parlassi di píu. — קיוויתי שתדבר יותר.

Pensavo che lui leggesse tanti libri, ma non gli piacciono. — חשבתי שהוא יקרא הרבה ספרים, אבל הוא לא אוהב אותם.

Lana credeva che i bambini dormissero. — לאנה האמינה שהילדים ישנים.

congiuntivo trapassato (תנאי עבר מושלם מורכב)

זמן ה-trapassato (עבר מושלם מורכב) מיועד לפעולות אפשריות שהיו (בתיאוריה) הושלמו לפני פעולה אחרת שגם היא הושלמה.

הוא נוצר על ידי לקיחת צורת ה-imperfetto בתנאי של פועל העזר avere או essere והוספת ה-past participle של הפועל הראשי.

עם צורת ה-congiuntivo trapassato, הפועל האחר במשפט הוא בדרך כלל ב-imperfetto או בצורת עבר.

דוגמאות:

Speravo che ne avessero parlato prima dello spettacolo. — קיוויתי שהם דיברו על זה לפני ההצגה.

Pensavo che Anna avesse letto questo libro. — חשבתי שאנה קראה את הספר הזה.

Temeva che i bambini avessero dormito troppo poco. — היא חששה שהילדים לא ישנו מספיק.

אם הפועל לוקח essere, השתמשו בצורות הבאות כצורות פועל העזר:

fossi fossi fosse fossimo foste fossero

Credevo che Andy fosse partito quella mattina. — חשבתי שאנדי עזב באותו בוקר.

4. condizionale (מותנה/תנאי)

אופן ה-condizionale, כפי ששמו מרמז, הוא מותנה. משתמשים בו כדי לדבר על דברים שהינם היפותטיים, והיו קורים רק אם תנאי אחר היה מתקיים.

לזה יש רק צורת הווה וצורת עבר.

condizionale presente (מותנה הווה)

צורת זמן ההווה של אופן התנאי מבטאת משהו שיכול לקרות כרגע אם משהו אחר היה מתרחש.

היא נוצרת על ידי לקיחת המקור (infinitive) של הפועל, הסרת ה--e מהסוף והוספת סיומת חדשה. אבל שימו לב: פעלים ב-are משתנים ל-ere באופן זה.

דוגמאות:

Parlerebbe di più se tu smettessi di parlare. — היא הייתה מדברת יותר אם היית מפסיק לדבר.

Leggeresti il mio libro se te lo prestassi? — האם היית קורא את הספר שלי אם הייתי מלווה לך אותו?

Dormiremmo meglio se spegnessimo la luce. — היינו ישנים טוב יותר אם היינו מכבים את האור.

ברוב המקרים, הפעלים המשמשים במשפטים באופן זה שניהם בזמן התנאי, מכיוון ששניהם היפותטיים.

condizionale passato (מותנה עבר או condizionale present perfect)

Condizionale passato הוא פשוט צורה מותנית של ה-passato prossimo.

זה מבטא מצב היפותטי או אפילו בלתי אפשרי שהיה קורה בעבר אם משהו אחר היה מאפשר זאת.

הוא נוצר על ידי שימוש בצורת התנאי של פועל העזר avere או essere בתוספת ה-past participle של הפועל שבו אתם משתמשים.

דוגמאות:

Avrei parlato con lei se fosse stata qui. — הייתי מדבר איתה אם היא הייתה כאן.

Avrebbe letto l’articolo se fosse stato scritto in inglese. — היא הייתה קוראת את הכתבה אם היא הייתה כתובה באנגלית.

Se non fosse stato così tardi, avremmo dormito di più. — אילו לא היה כל כך מאוחר, היינו ישנים יותר.

אם הפועל שבו אתם משתמשים לוקח essere, השתמשו בצורות אלה כפועל העזר:

sarei saresti sarebbe saremmo sareste sarebbero

Sarei andata se me lo avesse chiesto. — הייתי הולכת אם הוא היה מבקש ממני.

האופנים הבלתי מוגדרים

5. infinito (מקור)

המקור הוא צורת הבסיס של הפועל, זו שהייתם רואים במילון.

הוא משמש גם במבני משפט מסוימים, במיוחד עם piacere או פעלים מודאליים.

דוגמאות:

Sono felice di parlare con te. — אני שמח לדבר איתך.

Non mi piace leggere. — אני לא אוהב לקרוא.

Non posso dormire troppo tardi. — אני לא יכול לישון עד מאוחר מדי.

6. participio (שם הפועל)

יש שתי צורות של שם הפועל באיטלקית: שם הפועל בהווה (participio presente) ושם הפועל בעבר (participio passato).

ה-participio presente משמש להפיכת הפועל לשם עצם, תואר או תואר הפועל.

רוב שמות הפועל בהווה נוצרים על ידי החלפת ה-are- הסופי ב-ante או ere-/ire- ב-ente (חלק מפעלי ire לוקחים iente- במקום).

יש חריגים, עם זאת, אז עדיף לעשות קצת מחקר ולשנן את היוצאים מן הכלל.

דוגמאות:

Scooby Doo è un cane parlante. — סקובי דו הוא כלב מדבר.

Il Vesuvio è un vulcano dormiente molto pericoloso. — וזוב הוא הר געש רדום מאוד מסוכן.

"Leggente" הוא פועל שיצא מהאופנה, אז לא אבנה משפט עם זה, אבל הבנתם את הרעיון!

שם הפועל בעבר, לעומת זאת, משמש ליצירת זמני פועל אחרים.

אתם אולי מכירים אותו הכי טוב כחלק מזמן העבר, אבל הוא משמש גם במספר זמנים (ואופנים!) נוספים.

בדרך כלל, are- הופך ל-ato, ere- הופך ל-uto ו-ire- הופך ל-ito.

פעלים אלה תמיד משמשים עם פועל העזר המתאים.

דוגמאות:

Ho parlato con lei ieri. — דיברתי איתה אתמול.

Hai letto il giornale oggi? — קראת את העיתון היום?

Non ho dormito per tre giorni. — לא ישנתי במשך שלושה ימים.

Leggere הוא פועל לא סדיר בצורה זו, אבל פעלים רגילים אחרים ב-ere כמו credere הופכים ל-creduto.

שוב, הדרך הטובה ביותר ללמוד את החריגים היא לשנן אותם, מכיוון שאין כאן כלל שניתן להסבירו בקלות.

7. gerundio (צורת הווה ממושך)

באיטלקית, ה-gerund משמש ליצירת זמנים ממושכים. הוא מקביל למילים באנגלית שמסתיימות ב-ing.

פעלים המסתיימים ב-are מחליפים את הסיומת ב-ando, ופעלים ב-ere ו-ire מחליפים את הסיומות שלהם ב-endo.

פועל עזר בצורת ההווה או המקור נחוץ בדרך כלל כדי ליצור מחשבה שלמה.

דוגמאות:

Sto parlando con mia madre. — אני מדבר עם אמא שלי.

Stavo leggendo un libro quando sei arrivato. — קראתי ספר כשהגעת.

Il gatto sta dormendo sul letto. — החתול ישן על המיטה.

שימו לב שפועל העזר שבא לרוב עם ה-gerund הוא stare, לא essere.

גם הוא פירושו "להיות", אבל יש לו משמעות מעט שונה שמבוססת יותר על המצב מאשר על מהות הקיום.

בסדר, זה היה הרבה ללמוד, אבל אני מקווה שלא הכנסתי אתכם למצב רוח רע! ברגע שתשלוטו בשבעת אופני הפועל האיטלקיים האלה, תדעו את הדרך הנכונה לבטא את עצמכם לא משנה איך אתם מרגישים.

דרך טובה לראות כיצד משתמשים באופנים אלה בהקשר היא באמצעות תוכנית לימוד שפה כמו Lingflix.